אורח חיים וגלאוקומה

אורח חיים וגלאוקומה

מאת: ד"ר נועה גפן

גלאוקומה הינה מחלת עיניים נפוצה יחסית, הפוגעת ב-68 מיליון חולים ברחבי העולם. המחלה מתבטאת בנזק לעצב הראיה המלווה בפגיעה בשדה הראיה. המחלה אינה מורגשת לרוב על ידי החולה עד שלב מאד מתקדם והיא מאובחנת לרוב על ידי רופא העיניים. קיימים מספר גורמי סיכון למחלה, כמו: לחץ תוך עיני, תורשה, גזע, גיל ועוד.

לחץ תוך עיני גבוה הינו גורם סיכון עיקרי וחשוב להתפתחות המחלה. האסטרטגיה המוכחת העיקרית לטיפול בגלאוקומה מתבססת על הורדת הלחץ התוך עיני באמצעים תרופתיים או כירורגיים. הגורם המשפיע העקרי על הלחץ התוך עיני הוא תורשה, אך לאחרונה הולכות ומצטברות עדויות התומכות בהשפעתם של גורמים סביבתיים הקשורים לאורח חיי החולה. גורמים סביבתיים אלה משפיעים על המחלה במספר מנגנונים אפשריים:

  1. השפעה ישירה על הלחץ התוך עיני.
  2. השפעה על זרימת הדם לראש עצב הראייה.
  3. השפעה על קצב ה"אפופטוזיס" (הרס עצמי) של תאי גנגליון ברשתית.

המאמץ לאתר גורמי סיכון סביבתיים טמון בפוטנציאל להשפיע עליהם ולהפחית את סיכויי החולה לסבול מהשלכותיה החמורות של מחלת הגלאוקומה.

.

גורמים סביבתיים הידועים כמעלים את הלחץ התוך עיני כוללים:

צריכה של מוצרי מזון שונים כולל קופאין, עיסוק בענפי ספורט שונים (כמו: יוגה והרמת משקולות), קשירת עניבות הדוקות או קולרים לצוואר ונגינה על כלי נשיפה מסוג high wind (כמו:חצוצרה).

כדי שנוכל להעריך את השפעתם של גורמים אלה על הלחץ התוך עיני חשוב להתייחס לגודל השינוי בלחץ ולמישכו. צריכה של ספל קפה אחד גורמת לעלייה של 1-4 מילימטר כספית (ממ"כ) הנמשכת כ-90 דקות. תנוחות יוגה בהן הלב מצוי מעל העין כרוכות בהכפלת הלחץ התוך עיני. הלחץ חוזר לקדמותו תוך 5 דקות מרגע החזרה לתנוחת הבסיס. ידוע שהרמת משקולות קשורה בעלייה של כ-20% בלחץ התוך עיני. ענידת עניבות הדוקות או קולרים לצוואר מעלה את הלחץ ב-2 ממ"כ לזמן קצר.

גורמים הידועים כמורידים את הלחץ התוך עיני:

פעילות גופנית ארובית נמצאה כגורם המוריד את הלחץ ביחס ישיר למישכה ולדרגת הקושי שלה. נראה שמשך ההשפעה של פעילות גופנית על הלחץ הינו קצר. כמו כן, מחקרים מוכיחים שאנשים המצויים בכושר גופני טוב נהנים מלחץ תוך עיני נמוך יותר. קיימים מאמרים סותרים בקשר להשפעתו של האלכוהול על הלחץ. חלקם מראים שאלכוהול מוריד לחץ תוך עיני ביחס ישיר למינון צריכתו, אך קיימים גם מאמרים הסותרים ממצא זה.

מתוך כך אנו מבינים שלגורמים סביבתיים הקשורים באורח החיים של החולה יש השפעה על הלחץ התוך עיני. אנו גם יודעים שלחץ תוך עיני מהווה גורם סיכון חשוב לגלאוקומה. כיצד אם כן משפיעים גורמים אלה על המחלה עצמה?

1. פעילות גופנית:

ידוע שלפעילות גופנית השפעה על הלחץ התוך עיני, על המערכת הקרדיו-וסקולרית ועל זרימת הדם לעין (Ocular blood flow). לאחרונה פורסם מחקר שהשווה בין פעילות איזומטרית לדינמית ומצא שפעילות דינמית קשורה בירידה בולטת יותר בלחץ. המחקר גם הראה שהשפעת הפעילות הגופנית היתה ניכרת יותר בחולי גלאוקומה לעומת אוכלוסית הבריאים. ההשפעה התבטאה בשינוי גדול יותר בזרימות הדם העיניות בקרב החולים. מתוך ממצאים אלה ניתן להסיק שלפעילות גופנית יש אפקט מיטיב בחולי גלאוקומה. ברם, עד כה לא פורסמו מאמרים שבדקו האם הרמת משקלות ותנוחות יוגה שונות גורמות למחלה, אף על פי שידוע שהם משפיעים על הלחץ.

2. תזונה:

מחקרים שונים מצביעים על השפעתם של הרגלי התזונה של החולים על מהלך המחלה. בסקירת ספרות נרחבת, נמצא רק מאמר אחד שבדק את הקשר בין צריכת שומנים לבין גלאוקומה. לצריכת השומנים השפעה על קיומם של פרוסטגלנדינים בעין והללו משפיעים על הלחץ התוך עיני. המחקר מצא שדיאטה שבה יחס גבוה בין אומגה-6 לבין אומגה-3 מצוי ביחס הפוך לסיכון לגלאוקומה. ממצאים אלה סותרים מחקרים אחרים שגורסים שצריכת אומגה-3 בעלת ערך מיטיב. ה-Blue mountain study  (מחקר מבוקר, רנדומלי רב משתתפים) הראה שהלחץ התוך עיני היה גבוה יותר בחולי גלאוקומה שצרכו קפאין מאשר בחולים שנמנעו מקפאין.

קיימים מחקרים העוסקים בקשר בין  אינדקס מסת הגוף Body Mass Index (BMI) לבין הלחץ ונראה שקיים יחס הפוך בין אינדקס זה לבין הארעות המחלה.

3. עישון:

ידוע שלניקוטין המצוי בסיגריות אפקט שלילי על רבות ממערכות הגוף. עישון קשור בין היתר בהתפתחות קטרקט וניוון מקולרי, אך נמצאו השפעות סותרות שלו על הלחץ התוך עיני.

4. תרופות ותוספי מזון:

שימוש בתכשירים הורמונליים חלופיים: ישנם מאמרים המראים קשר בין שימוש בתכשירים הורמונליים לבין עצב הראייה. השימוש  בתכשירים אלה בגיל הבלות היה קשור בלחץ תוך עיני מופחת ובשיפור זרימת הדם לעצב הראייה.

שימוש בנוגדי חימצון: מקובל לחשוב שלנזק חימצוני חשיבות בגרימת מחלת הגלאוקומה, אך אין כיום מידע מספיק בקשר ליעילותם של מוצרי מזון המכילים נוגדי חימצון (אנטי-אוקסידנטים) במניעת המחלה.

5. שימוש בכלי נגינה:

עבודה שבדקה את השפעת נגינה על כלי נשיפה מסוג high wind העלתה שנגינה ממושכת היתה קשורה בפגיעה בשדה הראיה של הנבדקים.

לסיכום: קיימים  ממצאים רבים המצביעים על הקשר בין גורמים סביבתיים שונים לבין מחלת הגלאוקומה אך נחוצים עדיין מחקרים מבוקרים שיוכיחו קשר זה ויסייעו בקביעת המלצות טיפוליות.

4 תגובות

  1. מרים לויים
    8 באוגוסט, 2010 | 15:31

    תודה רבה לך על כל המאמרים.בהתלט מוסיף ידע.מומלץ לקרוא!!!!
    שאלות לד"ר נעה גפן:
    -פרוסטגלנדינים(שומנים?) משפיע לטובה או ההיפך?
    -לצרוך אומגה 3 או לא?
    -כיצד ניתן להגביר את זרימת הדם לעצב הראיה באמצאות תזונה?
    – האם שתיית כוס קפה שחור ביום יכול להזיק?

  2. ד"ר נועה גפן
    9 באוגוסט, 2010 | 21:18

    1. פרוסטגלנדינים וגלאוקומה- פרוסטגלנדינים המיועדים לטיפול בגלאוקומה הנם למעשה אנלוגים לפרוסטגלנדינים ספציפים כגון E1 ואחרים ואין הכוונה לשומנים בכלל.
    2. אומגה 3 וגלאוקומה- מתוך מאמר שפורסם ב- 2007 בירחון הקרוי investigative Ophthalmology and Visual Science עולה שצריכת אומגה 3 מורידה לחץ תוך עיני ולכן יתכן שיש לה ערך בעיכוב התקדמות המחלה.
    Dietary Omega 3 Fatty Acids Decrease Intraocular Pressure with Age by Increasing Aqueous Outflow
    נחוצות עבודות נוספות בתחום על מנת שניתן יהיה לבסס המלצות טיפוליות בנושא.
    3. שיפור זרימת הדם לעצב יכול להיעשות בעיקר על ידי פעילות גופנית אירובית.
    4. המחקר הגדול ביותר שנערך בנושא זה בוצע באוסטרליה והוא קרוי The Blue Mountains Eye Study. המחקר בדק 3654 נבדקים ומצא שחולי גלאוקומה שדיווחו שהם שותים קפה היו בעלי לחץ תוך עיני גבוה יותר משמעותית סטטיסטית מאשר לחולי גלאוקומה שאינם שותים קפה. כמות הקפה הממוצעת במחקר עמדה על 200 מיליגרם. למרות ממצא משכנע זה, נראה שהסוד טמון באיזון. כמדומני שכוס אחת ביום לא כרוכה בהגברת הסיכון…

    בברכה,
    ד"ר נועה גפן

  3. קרן רונית
    29 בדצמבר, 2010 | 6:12

    שלום רב.בעקבות ברור שנעשה בעין הובהר לי כי יש לי גלאוקומה.
    אני עדיין בהבנת הנושא. שאלתי שנים רבות אני סובלת מכאבי ראש עזים.האם יש קשר.האם כאבי הראש גרמו נזק לכלי דם?
    אודה על תשובתך

  4. ד"ר נועה גפן
    31 בדצמבר, 2010 | 16:38

    שלום רב

    בהמשך לשאלתך בעניין כאבי ראש וגלאוקומה-
    כאבי ראש ובעיות עיניים הולכים "יד ביד". בעיות עיניים רבות מלוות בכאבים באזור העין שיכולים להתפשט או להקרין לאזורי הראש השונים.
    ובאשר לגלאוקומה-
    גלאוקומה מכונה "הגנב השקט של הראייה" – זאת מאחר ולרוב המחלה איננה מורגשת על ידי החולה ואינה גורמת לסימפטומים לרבות כאבי ראש.
    רק גלאוקומה המלווה בלחץ תוך עיני גבוה במיוחד (כמו- גלאוקומה סגורת זווית חריפה ומצבים קיצוניים נוספים) יכולה לגרום לכאב מקומי סביב העין שעלול גם להקרין לאזורים נוספים בראש.
    כאב הראש יכול להיות גם תופעת לוואי לטיפול הנוגד גלאוקומה.
    חשוב לדעת מה סוג הגלאוקומה ממנה את סובלת, מה טווחי הלחצים, האם נילווים לכאבי הראש סימפטומים עיניים אחרים כמו טישטושי ראיה, אודם , הילה סביב אורות או בחילה שיכולים לרמז על התקפים של סגירות זווית. . כמו כן יש לברר מה אופיים של כאבי הראש לרבות המשך שלהם, מיקומם, ממתי את סובלת מכאבי ראש ועוד.
    חשוב לברר סוגיה זו הן בעזרת רופא העיניים המטפל והן רופא המשפחה על מנת לשלול סיבות נוספות לכאב הראש (לרבות מיגרנה, בעיות בלחץ הדם וכן הלאה).

    בברכה,
    ד"ר נועה גפן

השאר תגובה

Spam Protection by WP-SpamFree